מדברים על כסף - כתבה שנייה בסדרה

בפעם הקודמת התחלנו לדבר קצת על כסף. דיברנו על כסף שחור (תירגעו, הכוונה לכסף שמקורו בנפט, לא אמירה גזענית) ודיברנו קצת על המערכות המניעות את העולם, הכסף והשלטון. ניסינו להבין (ולדעת כמה מכם – הצלחנו) איך הנפט מחלק את העולם לקווי אינטרס ברורים, בשל חשיבותו והמשמעות האדירה שהוא נושא בחובו. לא קל לעקוב אחר אחד הנושאים הדינמיים ביותר בעולם המודרני. מחירי הנפט משתנים מיום ליום ומשעה לשעה, משתנים רבים משפיעים על התנודות וביניהם גם גורמים פוליטיים, ואירועים נקודתיים בזירה הבינלאומית. אבל אני חושב שעשינו טוב שדיברנו קצת, כי את לב הדברים אנחנו מבינים, ואת זה לא קל לעוות ולעקוף. האינטרס החשוב ביותר יהיה תמיד השגשוג הכלכלי, תמיד. זו דעתי וזו הסיבה שאני שמח לדבר עליה אתכם. הפעם – בואו נדבר קצת על המשמעות של התובנות מהפעם הקודמת. על מה כדאי לבנות ועל מה פחות וגם ההצעה האישית שלי, רובכם לא תאהבו אותה, אז אני מתנצל מראש. אם זה לא יעזור, לא נורא, עורך העיתון יודע שהתנצלתי, אז אני מכוסה, ומפה והלאה קדימה לעניינים.

אז חילקנו את הזירה הבינלאומית ל"מייבאים vs מייצאים". ברור כי למייבאים נפט זול זה נפט טוב, והמייצאים מעדיפים לעקור כליה מאשר לראות את מחירי הנפט צונחים בדולר נוסף. על קו החלוקה הברור הזה הוספנו התייחסות לגורמים נוספים ובהם היחסים של מאזני הכוחות ומערכת היחסים ההיסטורית הבינלאומית. מערכות היחסים הבינלאומיות מתבססות על היסטוריה משותפת ומצביעות על הקשרים שעשויים להשפיע על מקבלי ההחלטות ולגרום להם לבחור באפשרות שלי אישית קשה יותר להסביר או להבין אותה. אנחנו פה לדבר קצת על כסף, אם תרצו לדבר הרבה על כסף, אני תמיד זמין. חפשו אותי ליד עשן של סיגריות – זה טוב לחשיבה יצירתית אז אל תשפטו אותי.

חדי עין יקפצו, יתפסו אותי "עם המכנסיים למטה" ויצעקו ש"אם כסף זה כל מה שחשוב, אז איך אתה מתחשב בהיסטוריה ויחסים דוגמת ארה"ב-רוסיה? אם הכל זה כסף אז רק על זה מסתכלים!". אז ככה קפצנים יקרים: ראשית – להירגע בבקשה, תאוריה מקיפה לא חייבת לכסות כל מקרה פרטי נקודתי או להסביר כל תופעה בצורה מדויקת. מתעסקים פה במדעי הרוח, לא בפיזיקה (מה גם שאפילו בשדות המתמטיים יותר יש התחשבות בסטיות מינוריות). שנית- מערכות היחסים הבין-מדיניות תמיד הושפעו מהשגשוג הכלכלי, מה שאומר שאם למדינות יש היסטוריה בעייתית, זה כנראה כי האינטרסים הגלובליים שלהן מתנגשים במשך שנים, והתחשבות במערכת ההיסטורית שלהן היא פשוט קיצור דרך שחוסך לכולנו מחקר נקודתי מעמיק שימפה את האינטרסים בכל נקודת זמן. רוצים דוגמא? בבקשה: לרובינו יש מערכות יחסים כושלות בעברנו - (לא אדבר על שלי, אחרת לא יפרסמו את הכתבה) חישבו על שלכם ותבינו שההסבר המלא לשאלה "מה קרה? היא הייתה כל כך נחמדה" הוא ארוך. אז או שתסבירו לאמא בסבלנות (מדליה מגיע לכם, מדליה!) או שתענו כמו רובינו – לא הלך. זה שלא מסבירים למה לא הלך (כמו במישור המדיני) לא אומר שהסיבה היא נטו כימיה, ואם אתם חושבים שאין הסבר למה מערכת יחסים לא הצליחה, כנראה שאתם מתלבשים בשני צבעים ומטה. תשאלו את האקסיות שלכם – אתם תופתעו מרמת הפירוט. בנות, אתן יודעות את זה, לנו הגברים זה לוקח קצת יותר זמן.

אז מה אנחנו יכולים לעשות, או יותר נכון, אלו שמבינים את המפה הכלכלית יכולים להרוויח מזה משהו? בעיני הבנה מדויקת של האינטרסים הכלכליים היא המפתח לקידום ישראל. בין אם מדובר במיזם עסקי פרטי או בהתעסקות מדינית רחבה הרבה יותר, אם נדע מי חבר של מי ולמה נדע גם מי אויב של מי. ואם אתה יודע את זה, אתה יודע את מי אפשר לכופף, איך ומתי. אז בואו נכנס לאווירה של תככים. והנה תמונה שתעזור לכם, כי היא שווה יותר מאלף מילים.

הדבר הראשון שנותן לישראל כלים לשחק במגרש של הגדולים הוא תגלית הגז. בגדול – ישראל יכולה לעשות אחד משני דברים עם הגז שמצאה. אפשרות א'- להשתמש בו בעצמה – ובכך לחזק את העצמאות האנרגטית שלה, ויפחית את התלות שלנו בנפט שמגיע, בא נקרא לילד בשמו, ממקומות שהסימפטיה שלהם למפעל הציוני דומה לסימפטיה של פרנק לתרבות לבוש ישראלית. אפשרות ב' –לייצא חלק מהגז הזה לשיווק בינלאומי. מהלך כזה הוא אגרסיבי בהרבה משום שתוספת להיצע האנרגטי משמעותה שהנפט עוד פחות נחוץ, וקורס מבוא למיקרו מספיק בשביל לדעת "יותר היצע = קונים יותר בפחות כסף". אז איך יוצאים מפה לנקודות ניצול? בא נחשוב על זה ביחד.

הסנקציות הכלכליות על איראן עבדו יופי יופי. כן, יש כאלה שההסכם הנוכחי לא מספק אותם (שלא תטעו, אני אחד מהם( אבל אין בכך כדי להוכיח שהסנקציות לא עבדו. איראן שינתה כיוון מספר פעמים בשל סנקציות כלכליות, המצב הפנימי בתוכה הגיב להחלת הסנקציות ובגדול, כשאין כסף העם מחדד קלשונים והמנהיגים נועלים את הדלת בלילה וקונים תנינים לבריכה שבחצר. היום – איראן הרי "משתפת פעולה" כך שלא סביר שנוכל לבקש החלה של סנקציות נוספות עליה. אבל משום שהכלכלה האיראנית מושפעת בצורה אקוטית מתעשיית ייצוא הנפט, אפשר להחיל עליה "סנקציות בלתי מאושרות". נוסיף לתמונה את סעודיה, שיחסיה עם איראן הם יותר "יחסינו היכן" מאשר "יחסינו לאן". ממש כמונו, הסעודים לא אהבו את ההסכם, אולי גם שם יש ביבי? אז במקרה הצורך, תאום בין מקור האנרגיה הגדול בעולם, ומדינה קטנה במזרח התיכון שיכולה להציף את השוק בגז באופן נקודתי, עשוי להפוך את איראן למדינה בה הקלשונים כבר חודדו, והמנהיגים נזרקו לתוך הבריכה עם התנינים. אגב, השותפה העיקרית למאמצים הסעודיים לשמירה על מחיר נפט נמוך היא? ארה"ב. דיברנו על זה בפעם הקודמת שדיברנו קצת על כסף. תמיכה באמריקאים, במהלכים כלכליים יחד עם סעודיה יכולה להוות פרק נוסף ביחסינו הארוכים. כן ארה"ב, גם האחות הקטנה גידלה שיניים.

רוסיה- היא שייכת דווקא לצד האנטי ישראלי. כן? לא! מדינתנו הקטנה צמחה על ברכי הדוד סם. המדינה עברה תהליך עמוק של אמריקניזציה והיום קשה להבדיל בין תוצר של חינוך אליו זכינו ובין האמת לאמיתה. בפועל- המקורות של היישוב הציוני הקיבוצי בארץ האמינו שלהתחלק זה הכי אחי, ולא ש"החזק שורד". יותר פוטין, פחות אובמה. מאז ועד היום, רוסיה תמכה בהקמת מדינה יהודית בפומבי הרבה לפני שארה"ב עלתה על הספינה, והם לא הפסיקו לשדר ולאותת לנו "חבר'ה, אנחנו יכולים להסתדר יופי. דא? דא!". אז למה בעצם אנחנו לא חברים טובים? כי את המתווה של הקו המרכזי בחלוקות אנחנו מכירים, ארה"ב עם סעודיה ומדינות המערב בצד אחד, ויצואני הנפט ורוסיה בצד השני. ואנחנו? עד עכשיו היינו באמת בצד של ארה"ב, היינו יבואני נפט ומחיר נמוך טוב לנו, גם ככה קורעים לנו את הכיס, חבל שחלק גדול מהקרע הזה יגלגל כסף לחבר'ה שמשתמשים בו כדי לירות עלינו בנשק שקנו או פיתחו בכסף הזה (דבר שמביא למערכת כיפת ברזל, ודומותיה שעולות לנו עוד יותר כסף וכן הלאה על זו הדרך).

היום – אנחנו יכולים להמיר את המשק למשק מבוסס גז, או לייצא גז ולפגוע במחירי הנפט, וזה אומר האם אנחנו עוזרים לארה"ב או לרוסיה, חיילי מארינס בצבא ארה"ב או קומרדים רוסים בצבא האדום. אז אני אומר לכם חברים- למה שלא ננצל את זה לטובתנו? אפשר לאשר מול האמריקאים, ולתת יד לרוסים. לא לייצא גז, או לייצא במחיר גבוה. אולי הרצון הטוב הזה יעזור להעביר עוד קרע במערכת המסובכת של האויבים שלנו. בא נזכור שמה שמאגד אותם זו מערכת אינטרסים כלכלית, זה הרי לא שהבלט הרוסי נפתח בפסוקים מהקוראן. לדעתי רוסיה תעריך רצון טוב ממדינת ישראל וגם אם היא מתלבטת עם מי היא יושבת לשולחן, הטרור האסלאמי לא זוכה ממנה לאהבה רבה. חברים חובבי נוסחאות שימו לב: רוסיה+ארה"ב+ישראל>ישראל+ארה"ב זו מתמטיקה! ככה לימדו אותי בבית הספר.

היה לי כיף לדבר אתכם עוד קצת על כסף. כסף זה מושג מעניין, כי הוא מייצג את מה שאפשר לעשות אתו, לא את ערך החומר עליו הוא מודפס. אז אם קודם דיברנו על איך נקבע הערך של הכסף, עכשיו דיברנו על מה אפשר לעשות אתו. כסף הוא לא המטרה, ההשפעה שלו כן (ע"ע המורה נעמי, בית הספר, "לא היית המורה שלי יותר" וגו'). אני חושב שלהמשיך בקו הקבוע בו עבדנו עד עכשיו מבטיח שהתוצאה תישאר על הקו שלה גם כן. "המעז מנצח", ואם נעז לנצל את הכלים שאנחנו מקבלים בצורה יצירתית, אולי נראה גם תוצאות יצירתיות. להפריד בין פוטין לרוחאני יעשה לכולנו רק טוב. ותזכרו מה למדנו – כסף זה לא הכל, אבל זה חשוב. ומה שחשוב זה לא כמה יש לך, אלא מה אפשר לעשות אתו.

קרדיט תמונה

#כלכלה #גדעוןויילר #מדבריםעלכסף